<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רמ"ו</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ואמרינן (ביצה דף ט' עד כמה דף כ"ז) חלת חו"ל לא בעיא מוקף ואוכל והולך ואח"כ מפריש וכשהעיסה נילושה יחד אז אין חוששין רק שישאר אחד מן הלחמים, אבל במצות שלשין כל אחת לבדה צריך שישאיר מכל אחת מעטא). [סמ"ק סימן רמ"ו]. א) ונראה שצריך להפריש מעט מכל שיור ושיור דאין סברא שיועיל צירוף סל למה שאינו בעין עכשיו שנאכל, עכ"ה.
וחלת חוצה לארץ אוכל והולך ואח"כ מפריש ואינה אסורה (עד כמה דף כ"ז) אלא למי שטומאה יוצאת לו מגופו, ונאכלת עם הזר על שלחן אחד ובטלה ברוב לאוכלה בימי טומאתו ושמא ה"ה ליאכל לזרא) ומכל מקום טוב לישאל עליה אם חזרה ונתערב בעיסה (ירושלמי דחלה דף ט') אבל אם נפלה בשאינה מינה צריך ששים לבטלה. [סמ"ק סימן רמ"ו]. א) (ונראה הואיל ובידו ללוש העיסה) ומיהו בבכורות פירשו התוס' דדוקא לגבי טמא לאכול אבל גבי זר בעי' ק' כמין במינו עכ"ה.
